בע"ה יום שני ל' כסלו תשע"ה, 22/12/2014     הוסף למועדפים
סוג: אתר היסטורי נושא: היסטוריה, ארכיאולוגיה מחיר: ללא עלות עונה: סתיו, אביב, קיץ מפת סימון שבילים: 5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון
מזג האוויר באזור: 17

המזבח בגבעת הראל

הדפס דף זה

תקציר:

מזבח אבן מתקופת הכניסה לארץ, בקצה גבעת הראל הסמוכה לשילה.
  • המזבח, מבט מלמעלה
  • המזבח נמצא מאחורי המבנה הכחול
  • המזבח, מבט מלמעלה
  • מעיין "עין עוז" בתחתית הואדי
  • המזבח, מבט מהצד

איך מגיעים:

ניסע בכביש 60, בצומת הכניסה לשילה נפנה מערבה ונטפס אל הישוב גבעת הראל (רשמית הוא מוגדר כשכונה של הישוב שילה).

ניכנס בשער הישוב וניסע ישר, נחלוף על פני מגרש הספורט שמימין, המקוה ובית הכנסת שמשמאל, ובכיכר נפנה שמאלה ומיד ימינה, וכך נרד עד למטה, בסוף הכביש נפנה שמאלה עד הקראוון האחרון של הישוב. המזבח נמצא מאחוריו, מעבר לגדר הישוב.

ניתן לעקוף את הגדר מצד שמאל ולהגיע עד אליו.

מידע כללי:

נאמר בתורה  (דברים פרק טז) "וְלֹא תָקִים לְךָ, מַצֵּבָה, אֲשֶׁר שָׂנֵא, ה' אֱלֹהֶיךָ". מפרש רש"י: "מצבה – אבן אחת, להקריב עליה, אפילו לשמים. אשר שנא – מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות, ואת זו שנא. כי חק היתה לכנענים, ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה, מאחר שעשאוה אלו חק לעבודה זרה".

ואכן האבות הרבו להקים מצבות לשמים כמתואר בספר בראשית.

ההבדל בין מזבח למצבה הוא שמזבח עשוי מאבנים ומצבה עשויה מאבן אחת.

הרמב"ן (שם) שואל על רש"י: "ואם כן, אסר הכתוב האשרה ואסר כל נוטע בהר הבית אע"פ שכוונתו לשמים, ואסר המצבה לשמים, ושניהם מפני חוקת הכנעניים.
אבל לא הבינותי החק הזה, שהרי הכנעניים גם במזבחות גם במצבות היו נוהגים, שהכתוב אומר ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם (לעיל יב ג), כי את מזבחותם תתצון ואת מצבותם תשברון (שמות לד יג), וכן בכל מקום".

ולכן הוא נותן טעם אחר באיסור והוא: "ואולי נאמר שהחזיקו הכנענים במצבות, ולא היה להם בית ע"ז שאין שם מצבה להקטיר עליה ולצוק שמן על ראשה, וכעניין שנאמר בבעל (מלכים ב י כו): "ויוציאו את מצבות בית הבעל", אבל המזבחות היו במקצתן להקריב גם בהם".

ומוסיף הרמב"ן: "והנראה בעיני, כי היו הכנענים השטופים בע"ז עושים בכל בתי אלוהיהם מזבח להקריב עליו הקורבנות ואבן גדולה מוצבת על פתח הבית לעמוד עליה הכומרים ואילן נטוע חוצה לה לאשר דרך הבאים שם, וגם היום הנוצרים עושים כן. והנה השם הנכבד שנא ומאס כל מעשיהם ואסר המצבה והאשרה, ולא השאיר רק המזבח שהוא צורך הקורבנות אשר הוא יתברך ציוה בהם, והיו נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו מאז קודם היות ע"ז בעולם".

וכך פוסק הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק ו): "מצבה שאסרה תורה, היא בניין שיהיו הכול מתקבצין אצלה, ואפילו לעבוד את ה', שכן היה דרך עובדי עבודה זרה, שנאמר "ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוקיך". וכל המקים מצבה, לוקה".

במקביל ישנו איסור להקים במה דהינו מזבח, אפילו לעבודת ה'. איסור זה חל בזמנים מסוימים כמפורט במשנה (זבחים פרק יד): "עד שלא הוקם המשכן, היו הבמות מותרות, ועבודה בבכורות; משהוקם המשכן, נאסרו הבמות, ועבודה בכוהנים. קדשי קדשים, נאכלים לפנים מן הקלעים; קדשים קלים, בכל מחנה ישראל. באו לגלגל, הותרו הבמות. קדשי קדשים, נאכלים לפנים מן הקלעים; קדשים קלים, בכל מקום. באו לשילה, נאסרו הבמות. ולא היה שם תקרה, אלא בית של אבנים מלמטן יריעות מלמעלן; והיא היתה מנוחה. קדשי קדשים, נאכלים לפנים מן הקלעים; קדשים קלים ומעשר שני, בכל הרואה. באו לנוב ולגבעון, הותרו הבמות. קדשי קדשים, נאכלים לפנים מן הקלעים; קדשים קלים, בכל ערי ישראל. באו לירושלים נאסרו הבמות, ולא היה להן עוד היתר, והיא היתה נחלה. קדשי קדשים, נאכלים לפנים מן הקלעים; קדשים קלים ומעשר שני, לפנים מן החומה.

גבעת הראל סמוכה פיזית למשכן שילה, בערך ק"מ אחד בקו אוירי. האם הוקם במקום זה מזבח בזמן היות המשכן בשילה, או אולי לפני בנייתו/אחרי חורבנו? מי ידע. והרי פסל מיכה קיים היה בזמן היות המשכן בשילה, וכך נאמר בנביא (שופטים פר קיח): "וַיָּשִׂימוּ לָהֶם, אֶת פֶּסֶל מִיכָה אֲשֶׁר עָשָׂה, כָּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹקִים, בְּשִׁלֹה".

פירוט:

יואל אליצור שחקר את המזבח מצביע על כמה נתונים.

א. מידותיו של המזבח תואמים את מזבח העולה, כפי שמפורט בתורה (שמות פרק כז): "וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים, חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב, רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ. וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו, מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו".

ב. המזבח נמצא בשיפולי ההר ולא בראשו, בכך הוא דומה לשילה, הר הבית ולמזבח שבהר עיבל, ושונה מהמזבחות הכנעניים המתוארים בספר דברים (פרק יב) כך: "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם, אֶת אֱלֹהֵיהֶם.  עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן. וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם, וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן, וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם  מִן הַמָּקוֹם הַהוּא". והרי על המזבח של בית המקדש נאמר (דברים פרק לג): "לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו, חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן", וחז"ל (יומא דף יב) פירשו את זה על מקום המזבח.

ג. בניגוד למזבח של בית המקדש שמקומו היה מכוון ביותר (רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב), הרי שהמזבח הנוכחי (כמו זה שנמצא באיזור התעשיה של בית שמש וזה שבהר עיבל) מכון לזויות דרום-מזרח, צפון-מערב.

ד. בראש המזבח ניכרת חציבה מלאכותית שמיישרת את גגו וכן הותרת ארבע קרנות בארבעת הזויות, אך מלאכה זו לא הושלמה והקרנות אינן מדויקות לגמרי.

עדין לא נמצאו ממצאים מהתקופה הישראלית, בסביבה הקרובה. אך עדין מקובל לתארך את המזבח לתקופה זו. יתכן שמזבחות דוגמת זה היו אך לא שרדו בעת שטיהר חזקיהו המלך את הארץ מעבודת האלילים (ספר מלכים ב פרק יח).

מתחתינו בעומק הנחל נמצא מעיין עוז ע"ש הראל עוז בן-נון הי"ד שנפל על משמרתו בשמירת הישוב יצהר בליל יג מנחם אב תשנ"ח, ובה מצא את מנוחתו עדי עד.

ההגעה למעיין דרך כביש 60 ופניה שמאלה בצומת עלי.

35.276932.0567
תגובות
הוסף תגובה:
שם:
כותרת:
תגובה:
שאלת אבטחה: